תובענות ייצוגיות

אדם רוכש במיטב כספו מוצר יקר כלשהו, נניח רכב חדש. הוצאה כספית גדולה ונכבדת לכל הדעות (לכל הפחות כמה עשרות אלפי שקלים טובים). לאחר קבלת המוצר מתברר לרוכש, כי המוצר אשר קיבל אינו תואם את המוצר אשר עבורו שילם ממיטב כספו או שבעת הרכישה לא נמסר לרוכש כל המידע הנדרש/הנכון לגבי המוצר (מידע אשר לו היה ידוע לרוכש היה עשוי להניע אותו מרכישת המוצר). במצב דברים כזה, ולאור ההשקעה הכספית הגדולה שהשקיע הרוכש לשם קבלת המוצר, ברור לכל בר דעת שדרכו של הרוכש להגשת תביעה כנגד המוכר הינה קצרה ומתבקשת.

אך מה עושים כאשר המוצר שנרכש הינו בשווי של שקלים בודדים (ואף פחות מכך), והגשת תביעה כנגד המוכר אינה משתלמת מבחינה כלכלית לרוכש (הרי האדם הסביר לא ירצה לשלם אלפי שקלים עבור הגשת תביעה וייצוג משפטי כאשר הסכום הכולל של תביעתו מסתכם בשקלים בודדים)? האם במצב שכזה על הרוכש המרומה "לבלוע את הצפרדע" ולהמשיך הלאה? התשובה לכך היא חד משמעית- לא!

הליך של תביעה ייצוגית מטרתו לתת מענה בדיוק למצבים כדוגמת זה המצוין לעיל, מצבים בהם תאגיד או רשות פוגעים בציבור רחב ואשר מבחינתו של כל תובע בודד מהציבור אין כדאיות כלכלית לפתוח בהליכים משפטיים לאור העלויות של ניהול ההליך.

דוגמא לפגיעה של תאגיד בציבור הרחב, כאשר הפגיעה בכל בודד מן הציבור הינה מינורית, יכולה למשל להיות מכירתו של מוצר אשר משקלו בפועל נמוך משמעותית מן המשקל המצוין על אריזת המוצר. במצב שכזה, הפגיעה בכל רוכש בודד אינה גבוהה ומסתכמת במספר שקלים בודדים בלבד, אך כאשר נבחנת הפגיעה הפוטנציאלית הכוללת בכלל הציבור שרכש את המוצר, הפגיעה עשויה להסתכם אף בעשרות מיליוני שקלים אשר אותו תאגיד שלשל לכיסו על חשבון ציבור רוכשי המוצר.

מתי ניתן להגיש תובענה ייצוגית?

סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות מפנה לתוספת השנייה לחוק אשר מונה את המצבים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית:

  1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לעניין שבינם לבין לקוח (לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל), בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
  5. תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק; ("זירת סוחר" ו"רישיון זירה" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך).
  6. תביעה בעילה הנובעת מזיקה (החזקה, בעלות, רכישה או מכירה) ל"נייר ערך", כהגדרתו בחוק ניירות ערך ובחוק החברות.
  7. תביעה בעילה הנובעת מזיקה ל"יחידה", כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות.
  8. תביעה בקשר ל"מפגע סביבתי" נגד "גורם המפגע", כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
  9. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
  10. תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ולפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.
  11. תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכן תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).
  12. תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה (בהתאם למפורט בחוק בית הדין לעבודה), ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות חוק הגנת השכר.
  13. תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, או תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי).
  14. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
  15. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים).
  16. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, "חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" ו"מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים).
  17. תביעה בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית [סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות].
  18. למצבים אלו קיים חריג אחד, והוא שלא תוגש תובענה ייצוגית כנגד רשות, וזאת בגין נזק שגרם על ידי הרשות לצד שלישי, ושעילת התובענה היא התרשלות של הרשות בהפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה ביחס לאותו צד שלישי.

מי יכול להגיש תובענה ייצוגית?

סעיף 4 בחוק תובענות ייצוגיות קובע רשימה של זכאים להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית:

  1. מי שיש לו עילת תביעה אישית, אשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, ואשר משותפות לכלל החברים הנמנים עם אותה קבוצה של בני אדם. על המבקש להגיש תובענה ייצוגית להראות כי לכאורה נגרם לו באופן אישי נזק.
  2. רשות ציבורית או ארגון, זאת בעילה המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, ואשר משותפת לכלל החברים הנמנים עם אותה קבוצה של בני אדם. תנאי הוא שהרשות או הארגון יראו כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או שקיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה בכללותה.

יש להבהיר, כי בטרם תוגש תובענה ייצוגית, על הזכאים להגשתה להגיש ראשית בקשה לבית המשפט לשם אישור הגשת התובענה (תוך עריכת בדיקה בפנקס התביעות הייצוגיות כי תביעה באותו נושא טרם הוגשה). בית המשפט שיידון בבקשה הוא בית המשפט שלו הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה ככל שכזו תאושר. בעניין הסמכות העניינית, סכום התביעה ייחשב כסכום או השווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות, תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים (סדרי הדין שיחולו עליה עם זאת הם סדרי הדין האזרחיים ולא המנהליים).

ככל שבית המשפט יגלה כי הוגשה כבר בקשה דומה או זהה לאישור תביעה ייצוגית באותו נושא או בנושא דומה, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון לאישור הבקשה שבפניו לבית המשפט אליו הוגשה הבקשה הראשונה לאישור, וככל שמדובר בקבוצות מיוצגות דומות חלה על בית המשפט החובה להעביר את הדיון לאותה ערכאה.

מרגע שאישר בית המשפט בקשה לאישור תביעה ייצוגית, מגדיר בית המשפט מיהי הקבוצה המיוצגת בתביעה, ומאותו רגע לא ייכלל אדם אחר בקבוצה זו אלא באיור בית המשפט. יש להבהיר, כי מי שעילת התביעה שלו נוצרה לאחר שאישר בית המשפט את התובענה הייצוגית, לא ייכלל בקבוצה המיוצגת. מרגע שהגדיר בית המשפט את הקבוצה המיוצגת, למעשה כל מי שנכלל בקבוצה חלה עליו חזקה שהסכים להגשת התובענה הייצוגית בשמו (אף אם כלל לא ידע על קיומה), וחזקה זו תוסר אך ורק אם הודיע תוך 45 ימים מיום פרסום אישור הבקשה לבית המשפט כי מבקש שלא להיכלל בקבוצה המיוצגת. פסק דין בתובענה ייצוגית חל על כל מי שנמנה בקבוצה המיוצגת.

בית המשפט לא אישר את בקשתי לאישור תובענה ייצוגית. מה באפשרותי לעשות כעת?

על החלטה של בית המשפט שלא לאשר בקשת אישור תובענה ייצוגית ניתן להגיש ערעור בזכות. יחד עם זאת, קיימת אפשרות נוספת, והיא שמגיש הבקשה, ככל שמעוניין בכל זאת שתביעתו האישית תתברר, יגיש תביעה רגילה בעניין לערכאה המוסמכת (עניינית ומקומית בהתאם לעניינו הפרטי). וכאמור, לאור האמור בתחילת דברי, לרוב יהיה מדובר בתביעה אישית אשר שוויה ספק אם יצדיק פנייה לתביעה אישית וניהול הליכים משפטיים.

זכיתי בתובענה ייצוגית, אך מה וכמה בעצם אני מרוויח?

חוק תובענות ייצוגיות קובע, כי בית המשפט הוא זה שקובע מה יהיה גמולו של מי שהגיש את התובענה בשם הקבוצה. עפ"י רוב גמולו של מגיש התביעה יהיה גבוה משמעותית מגמולם של כלל הנכללים בקבוצה המיוצגת, וזאת לאור העובדה שמגיש התביעה הוא זה שפעל בפועל לשם קיומה.

כמו כן, בית המשפט הוא זה שיקבע את שכר טרחתו של עורך הדין המייצג את הקבוצה.

במקרים מיוחדים, רשאי בית המשפט אף לקבוע גמול למגיש הבקשה לתביעה ייצוגית ולעורך הדין, וזאת אף אם הבקשה לא התקבלה או שלא ניתנה הכרעה לטובת הקבוצה המיוצגת.

מעוניינים להגיש תובענה ייצוגית? פנו עוד היום למשרדנו לקבלת ייעוץ מקצועי בעניינכם. 

הבהרה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או אחר, ו/או חוות דעת משפטית. האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין להסתמך על האמור באתר לשם קבלת החלטות כלשהן בכל נושא שהוא ולרבות בנושאים משפטיים, אישיים, רפואיים, מקצועיים, כספיים ו/או כל נושא אחר. משרד עורכי-דין רחמימוב-ברקאי ו/או מי מטעמו לא יהיו אחראים בצורה ישירה ו/או עקיפה לתוצאות השימוש במידע באתר זה. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך לשם קבלת ייעוץ מקצועי ומתאים אשר ייבחן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו וכן את דרכי הטיפול האפשריות והמיטביות לאותו מקרה ואותן נסיבות. אין באמור באתר זה בכדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין מי מהמבקרים בו ובין משרדנו ו/או עובדי המשרד ו/או מי מטעמו של המשרד בין שנמנה על עובדיו ובין שלא.

לקבלת ייעוץ מהיר
מלא את הפרטים הבאים:
קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני