תביעות לשון הרע

מהי "לשון הרע"?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע, כי לשון הרע היא פרסום ברשות הרבים של דבר אשר עלול:

(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)    לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)    לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

       בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;

       "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

ההגדרה ל"פרסום ברבים" אשר יעלה כדי הפרה של החוק הינה הגדרה רחבה ומקיפה מאוד, וכוללת דברים שנאמרו בעל פה, דברים שפורסמו בכתב או בדפוס, בציור, באמצעות דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר, ובלבד שהפרסום היה מיועד לאדם זולת הנפגע ואכן הגיע לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע (לעניין דברים בכתב, אף אם הדברים עשויים היו, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע).

סעד אזרחי וסעד פלילי

לחוק איסור לשון הרע תחולה הן במשפט האזרחי והן במשפט הפלילי, כלומר, דבר לשון הרע יכול לפי החוק להוות הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית.

בפן הפלילי, הרשעתו של המפרסם בהפרתו של החוק, עשויה, בהתאם להוראות החוק, לגרור אחריה ענישה של עד שנת מאסר (!). כמו כן, קובע החוק, כי עבירה לפי חוק זה הינה מבין העבירות המעטות בגינן רשאי הנפגע להגיש קובלנה פלילית (כתב אישום המוגש על ידי אדם פרטי ולא על ידי הרשות המנהלית) לבית המשפט כנגד הפוגע.

בפן האזרחי, קביעה משפטית כי אדם הוציא דיבתו של אחר, עשויה לגרור חיובו של המפרסם בפיצוי כספי לנפגע בסכום של עד 50,000 ₪ , וזאת מבלי שהנפגע יידרש להוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו בגין אותו פרסום פוגעני. יתרה מכך, ככל שהוכח כי הפרסום הפוגעני נעשה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי של עד 100,000 ₪ לנפגע וזאת ללא צורך בהוכחת נזק כלשהו שנגרם בפועל לנפגע.

פרסומים מותרים

לא כל פרסום ייחשב כלשון הרע, וזאת אף אם אותו פרסום פגע באדם כזה או אחר. החוק קובע רשימה של מקרים בהם הפרסום יהיה פרסום מותר ולא ישמש עילה להליך אזרחי ו/או פלילי כנגד המפרסם (לדוגמא: פרסום בישיבת ממשלה, פרסום על ידי הממשלה, או חבר ממשלה בתוקף תפקידו, או פרסום על פי הוראת הממשלה או הוראת חבר ממשלה בתוקף תפקידו, פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו או פרסום כאמור מטעמו, ועוד כקבוע בסעיף 13 לחוק).

הגנות בחוק

האם כל פרסום שאינו בגדר "פרסום מותר" הוא למעשה לשון הרע?

למעשה, כל פרסום שאינו חוסה תחת ההגדרה של "פרסום מותר" כאמור בחוק, עשוי להוות לשון הרע (ככל ועומד בדרישות החוק לכך). יחד עם זאת, המחוקק מכיר במקרים בהם פרסומים שעשויים לפגוע בפלוני, ואינם חוסים תחת "פרסום מותר", הינם פרסומים אשר יש צורך לאפשר קיומם ומבלי שבגינם המפרסם יורשע ו/או יחוב בדין האזרחי.

לשם כך קבע המחוקק הגנות המנויות בחוק (הגנת תום הלב בפרסום והגנת אמת הפרסום- "אמת דיברתי"), אשר ככל שיוכיח המפרסם קיומן בעניין פרסומיו, לא יורשע ו/או יחוב בפיצוי כספי המפרסם, זאת על אף שבמהותו הפרסום הוא פוגעני.

חשוב לציין, כי קיומן של ההגנות יידרש הוכחה על ידי המפרסם במסגרת ההליך המשפטי, ואין המדובר בהגנות אשר מונעות באופן מוחלט פתיחה בהליכים כנגד המפרסם.

האם תלונת שווא במשטרה, יכולה להוות בסיס לתביעת לשון הרע?

לשם מענה על שאלה זו, יש לבחון האם מגיש/ת התלונה עשה/תה זאת בתום לב או שהדבר נעשה לשם פגיעה גרידא במושא התלונה.

סעיף 15 (8) בחוק איסור לשון הרע  מתייחס למצב דברים בו הוגשה תלונה, וככל שזו הוגשה בתום לב ולא לשם פגיעה מכוונת וזדונית במושא התלונה, וכן הוגשה לגורם המוסמך לבחון אותה ולא לגורמים אחרים ושאינם רלוונטיים, יהיה מגיש התלונה חוסה תחת הגנת הסעיף ולא ניתן יהיה להאשימו במעשה פלילי לפי חוק איסור לשון הרע וכן לא לתבוע אותו בהליך אזרחי לפי החוק.

כאמור, המהות בפתיחת חקירה משטרתית הינה הגעה לחקר האמת. עצם הגשת תלונה במשטרה, חזקה שמשקפת את האמת של מגיש/ת התלונה, וכי הדברים האמורים בתלונה אינם בגדר שקר, וזאת אף אם אינם עולים כדי התאמה מושלמת עם האמת האובייקטיבית שמתגלה בעקבות החקירה. יחד עם זאת, ככל שיתברר כי מהות התלונה לא זאת בלבד שאינה עולה עם האמת האובייקטיבית, אלא כי זו אף תלושה מן המציאות וכל מטרתה הייתה עלילת שווא כלפי מושא התלונה, הרי שבהחלט ניתן במצב שכזה לבסס על תלונת השווא תביעת לשון הרע. 

ההיגיון שעומד בבסיס הגנת תום הלב בכל הקשור להגשת תלונה במשטרה, הינו לאפשר גישה לכל אדם המעוניין לדווח על מעשה פלילי שנעשה כלפיו או כלפי אחר, וזאת מבלי שיחשוש לעשות כן בשל תביעה אפשרית כנגדו. מדובר באינטרס ציבורי בחברה מתוקנת, לפיו גם נשמרת יכולתה של הרשות החוקרת לבצע עבודתה (שכן ללא הגשת תלונות לא תוכל הרשות לטפל במקרי עבריינות).  על כן, ובשם האינטרס הציבורי, בחר המחוקק להגן על המדווח על אירוע פלילי, גם אם לבסוף יתברר כי היו פערים בין הדיווח ובין העובדות שנתגלו במסגרת החקירה, זאת כל עוד בעצם הדיווח לא מתגלה חוסר תום לב ו/או כוונת זדון המעידים על כך שבסיסו של הדיווח הינו באינטרס זר של המדווח או של אחר.

כחלק מתפקידו בתביעות לשון הרע מסוג זה, בוחן בית המשפט את הראיות המונחות בפניו במטרה, בין היתר, להתחקות אחר אמונתו הסובייקטיבית של מגיש התלונה בתלונה שהגיש. 

נפגעתם מפרסום בעניינכם? הגישו כנגדכם תלונה רשמית שהתבררה כתלונת סרק? נטען כי אתם הוצאתם דיבתו של פלוני? פנו עוד היום למשרדנו לשם בחינת עניינכם באופן פרטני וקבלת ייעוץ, הכוונה וייצוג מקצועי.

הבהרה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או אחר, ו/או חוות דעת משפטית. האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין להסתמך על האמור באתר לשם קבלת החלטות כלשהן בכל נושא שהוא ולרבות בנושאים משפטיים, אישיים, רפואיים, מקצועיים, כספיים ו/או כל נושא אחר. משרד עורכי-דין רחמימוב-ברקאי ו/או מי מטעמו לא יהיו אחראים בצורה ישירה ו/או עקיפה לתוצאות השימוש במידע באתר זה. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך לשם קבלת ייעוץ מקצועי ומתאים אשר ייבחן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו וכן את דרכי הטיפול האפשריות והמיטביות לאותו מקרה ואותן נסיבות. אין באמור באתר זה בכדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין מי מהמבקרים בו ובין משרדנו ו/או עובדי המשרד ו/או מי מטעמו של המשרד בין שנמנה על עובדיו ובין שלא.

לקבלת ייעוץ מהיר
מלא את הפרטים הבאים:
קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני