צו למניעת הטרדה מאיימת

מהי הטרדה מאיימת?

בשנת 2001 חוקק חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: החוק"), אשר מטרתו היא מתן הגנה לכל אדם מפני הטרדה מאיימת ו/או פגיעה בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו או גופו, בידי אדם אחר.

סעיף 2 לחוק מגדיר הטרדה מאיימת ככל מעשה אשר מבצע אדם כלפי אדם אחר או כלפי קרוביו של אותו אחר, ואשר יש בו בכדי להטריד את אותו אדם בכל דרך שהיא ולרבות נקיטת איומים כלפיו, בילוש, מארב או התחקות אחריו, פגיעה בפרטיותו, יצירת קשר בעל-פה או בכתב, פגיעה ברכוש, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בחופש התנועה וכו'.

כמו כן, כולל הסעיף תנאי לשם הגדרת מעשה כהטרדה מאיימת והוא, כי הנסיבות בהן בוצעו המעשים נותנות בסיס סביר להניח כי אין המדובר במעשה חד פעמי וכי קיימת סבירות מספקת כי המטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו ואף גופו של המוטרד.

מהו צו למניעת הטרדה מאיימת, ומה רשאי בית המשפט לקבוע במסגרתו?

סעיף 4 לחוק קובע, כי אם נוכח בית המשפט שאדם נקט כלפי אחר בהטרדה מאיימת, הוא רשאי להוציא כנגד אותו מטריד צו המחייב אותו להימנע מלבצע את המעשים הבאים:

  • מלהטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
  • לאיים על הנפגע.
  • לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.
  • ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר.

 

אם נוכח בית המשפט כי נסיבות ההטרדה המאיימת מעלות חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של המאויים, רשאי בית המשפט אף להורות בצו:

  • כי על המטריד להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
  • איסור על המטריד לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.

 

לעניין הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת ישנו חריג, והוא במצב בו בית המשפט נוכח כי המעשים שביצע אותו "מטריד מאיים" לכאורה, יש בהם בכדי להוות הגנה טובה במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, בהתאם להוראות סעיף 18(2)(ב) עד (ד) או (3) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בנסיבות שמהוות פטור מאחריות בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק הגנת הפרטיות.

מי רשאי לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת?

החוק קובע רשימה של זכאים לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת מבית המשפט, כדלקמן:

  • הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע.
  • היועץ המשפטי לממשלה או נציגו.
  • תובע משטרתי.
  • עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).

 

למי פונים לשם הגשת בקשה ומהם סדרי הדין במתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

בקשה להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת תוגש לבית משפט שלום אשר לו הסמכות המקומית והעניינית בהתאם לתקנות ולסדרי הדין הנוהגים (ככל שמדובר בפוגע אשר הינו בן משפחתו של הנפגע, ניתן לפנות לבית משפט לענייני משפחה, וככל שמדובר בפוגע או נפגע שהינם קטינים ניתן לפנות לבית משפט לנוער).

החוק קובע, כי ככל שבית המשפט סבור שישנה דחיפות לשם הגנה מיידית על הנפגע, שלומו וביטחונו, רשאי בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד. ככל שניתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד בלבד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

כמו כן, רשאי בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד במקרה בו הנילון (המשיב) לא התייצב לדיון שנקבע.

כמו כן, ככל שניתן צו במעמד צד אחד ונקבע דיון כאמור לעיל, בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, גם אם מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון.

דיון בבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת הכולל בקשה לאסור על הנילון להחזיק בנשק המצוי ברשותו מתוקף שירותו/עבודתו בגופי הביטחון (צה"ל או גוף ביטחוני אחר), יתקיים במעמד שני הצדדים ובמעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון.

החוק אף קובע, כי בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת מבלי שניתנה למבקש הצו (הנפגע) או בא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא בסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.

מהי תקופת תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת?

הכלל הוא כי תקופת תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת היא שישה חודשים (חצי שנה), כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו בתקופות שונות נוספות אך זאת בתנאי שתוקפו הכללי של הצו לא יעלה על שנה.

יחד עם זאת, במקרים מיוחדים רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת של עד שנתיים, זאת בלבד שיפרט את הנימוקים המיוחדים שהביאו אותו לחרוג מהכלל.

דינו של מפר צו למניעת הטרדה מאיימת

המפר הוראה מהוראותיו של צו בית המשפט למניעת הטרדה מאיימת, כמוהו כמי שהפר הוראה חוקית. בגין הפרה שכזו עשוי המפר להיעצר ואף עשוי להיות מוגש כנגדו כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית.

מישהו נוהג להטריד את שלוותכם ו/או פרטיותכם ואינו מרפה? פניתם למשטרה אך דבר לא השתנה? משרדנו כאן לרשותכם ונשמח לסייע לכם בהשגת הצו המיוחל. 

הבהרה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או אחר, ו/או חוות דעת משפטית. האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין להסתמך על האמור באתר לשם קבלת החלטות כלשהן בכל נושא שהוא ולרבות בנושאים משפטיים, אישיים, רפואיים, מקצועיים, כספיים ו/או כל נושא אחר. משרד עורכי-דין רחמימוב-ברקאי ו/או מי מטעמו לא יהיו אחראים בצורה ישירה ו/או עקיפה לתוצאות השימוש במידע באתר זה. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך לשם קבלת ייעוץ מקצועי ומתאים אשר ייבחן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו וכן את דרכי הטיפול האפשריות והמיטביות לאותו מקרה ואותן נסיבות. אין באמור באתר זה בכדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין מי מהמבקרים בו ובין משרדנו ו/או עובדי המשרד ו/או מי מטעמו של המשרד בין שנמנה על עובדיו ובין שלא.

לקבלת ייעוץ מהיר
מלא את הפרטים הבאים:
קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני