סגירת תיק חקירה ושינוי עילת סגירה

סגירת תיק חקירה פתוח

פתיחת תיקי חקירה הינו הליך שכיח מאוד ולמעשה בכל יום נפתחים מאות תיקי חקירה ברחבי הארץ, בין אם על ידי המשטרה ובין אם על ידי גורמי חקירה נוספים (כדוגמת רשות המיסים, מע"מ וכו').

על פי חוק, מחויבת רשות חוקרת לאסוף חומרי חקירה, כאשר בסיום האיסוף נדרשת לקבל בהקדם החלטה בדבר הגשה/המלצה לרשות תביעה מוסמכת להגיש כתב אישום או להימנע מכך.

כמו כן, החוק קובע קיומן של שלוש עילות לסגירת תיקי חקירה:

  • היעדר עניין לציבור– המשמעות היא, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה ו/או שהעניין כלל אינו מתאים למשפט הפלילי אלא ראוי שיתברר בהתאם לסדרי דין אחרים. לשם הקביעה כי יש לסגור תיק חקירה בעילה של "היעדר עניין לציבור" ניתן למנות מספר תנאים שנבחנים על ידי הרשות החוקרת:
    • חומרת העבירה– חומרת העבירה הינה נגזרת של נסיבות ביצוע העבירה, שכיחותה של העבירה בחברה, חומרת הנזק שנגרם בעטייה, חומרת פגיעתה בסדרי השלטון, משך התרחשותה, התחכום שבביצועה וכן פרק הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה.
    • זהות מבצע העבירה– גילו, עברו הפלילי, שיתוף הפעולה של החשוד עם הרשות החוקרת (למשל הסכמתו להפליל חשודים אחרים בעבירות חמורות יותר), נסיבותיו של מבצע העבירה לביצועה, השלכות קיומו של הליך פלילי על מבצע העבירה (בחינת התועלת שבקיומו של ההליך אל מול הפגיעה האפשרית במבצע העבירה), ענישה אחרת בה נשא מבצע העבירה בגין אותה עבירה וכו'.
    • זהות קורבן העבירה– מיהו קורבן העבירה והשתייכותו לאוכלוסייה כזו או אחרת הדורשת מבחינה ציבורית החמרה עם מבצעי עבירות כלפיה, מידת הפגיעה הפיזית בקורבן העבירה הספציפי ו/או ברכושו, עמדתו של קורבן העבירה כלפי מבצע העבירה וכו'.
    • אינטרסים של המדינה בקיום הליך פלילי– כחלק מהאינטרסים המדיניים בהם מתחשבת הרשות החוקרת ניתן לראות את האינטרס הציבורי שנפגע וחשיבותו (פגיעה למשל בזכויות יסוד עשויה להקשות על סגירת תיק חקירה), שיקולים רחבים כדוגמת חתימה על הסכם עם נחקר שיהפוך ל"עד מדינה", האם נושא החקירה בעל ערך ציבורי/מדיני/ביטחוני/כלכלי או לחילופין נוגע לעניינים שעצם חשיפתם לחקירה עשויים לפגוע באחד מהאינטרסים המדיניים האמורים ו/או אחרים, שיקולי יעילות ולרבות כוח אדם לשם קיומו של ההליך וכן עלות מול תועלת מבחינת השקעת משאבים בניהולו של הליך פלילי.

 

  • היעדר ראיות מספיקות– עילה זו אומרת למעשה, כי אכן קיימות ראיות בתיק אשר לכאורה מעידות על אפשרות כי נעברה עבירה המצדיקה חקירה (אין אפשרות לקבוע חפותו של הנחקר), אך יחד עם זאת אין די בראיות שישנן על מנת להעמיד אדם לדין פלילי (חשוב לציין שעל מנת שהרשות תורה על הגשת כתב אישום, עליה להראות כי יש בידיה די ראיות לשם ביסוס הרשעה, אחרת אינה יכולה להגיש כתב אישום). חריג בעניין דיות הראיות הינו מצב בו ישנן די ראיות לכאורה לשם הרשעה בסיום ההליך, אך מועד ההתיישנות של העבירה חלף ועל כן כלל לא ניתן להגיש כתב אישום בגין אותה עבירה.

 

  • היעדר אשמה– מצב בו מתברר כי המעשה בגינו הוגשה תלונה אינו מהווה כלל עבירה פלילית או מצב שהמעשה מהווה עבירה פלילית אבל אין ראיות כלשהן הקושרות את החשוד לביצועה של העבירה.

 

וכאמור, חרף קיומן של עילות הסגירה האמורות בחוק, תיקי חקירה רבים נותרים פתוחים במשך תקופות ממושכות וללא כל הכרעה בהם (נקראים תיקי מב"ד- ממתין בירור דין). תיקי מב"ד אלו, אף שלכאורה מדובר בתיקים "רדומים" אשר אינם אמורים להשפיע באופן מיידי על החשוד (מלבד אולי התחושה האישית של החשוד, וזאת בניגוד לתיק חקירה מתנהל אשר החשוד עשוי להידרש בגינו לביצוע פעולות כאלו ואחרות), בפועל עשויים לפגוע באופן ממשי בחשוד וביכולותיו לקיים אורח חיים תקין, שכן אף שמדובר בתיק "רדום" עדיין קיים רישום בעניינו במרשם המשטרתי. הדבר עשוי להוות בעיה לחשוד אשר מעוניין למשל להתקבל לעבודה הדורשת גיליון פלילי נקי (כדוגמת עבודות בשירות המדינה) או הוצאה וחידוש רישיון לכלי ירי.

אשר על כן, קיומו של תיק פתוח אינו דבר רצוי, ועל פי רוב (למעט במקרים מיוחדים), רצוי לפעול לסגירתו של התיק מהר ככל הניתן.

במקרים חריגים כאמור, שווה לשקול את עניין סגירת התיק, זאת משיקולי סיכון לחשוד. לא תמיד כדאי לעורר את הרשות החוקרת בעניינו של תיק רדום שכזה, ולעתים עדיף להימנע מכך לשם מתן פרק זמן נוסף בו "יעלה התיק אבק" על מדפי הרשות החוקרת. חלוף הזמן ללא מעש בתיק עשוי להוות תנאי בעל משקל לעצם קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום כן או לאו בתיק, ואם החשוד יכול "למשוך זמן" כאשר התיק עודנו "רדום", לפעמים עשוי זה להיות הצעד החכם ביותר. 

שינוי עילת סגירה

אף אם נעתרה הרשות החוקרת להימנע מהגשת כתב אישום כנגד חשוד, אין משמעות הדבר כי בכך "יצא נקי" מהליך החקירה. כפי שצוין דלעיל, החוק מונה 3 עילות סגירה עיקריות לתיק חקירה (זאת מלבד עילות מתבקשות כדוגמת מותו של החשוד וכו')- היעדר עניין ציבורי, היעדר ראיות מספיקות והיעדר אשמה פלילית. יש לשים לב לכך, כי העילה היחידה בגינה "יימחק" רישומו המשטרתי של אדם (המרשם המשטרתי הינו רישום שאינו מתייחס להרשעות בדין אלא מתעד תיקים סגורים ו/או תיקי מב"ד של אדם. כל חקירה באזהרה במשטרה מתועדת בגיליון הרישום המשטרתי של אדם, זאת בניגוד למרשם נוסף אותו נדרשת המשטרה לקיים- המרשם הפלילי, בו מתועדות הרשעותיו בדין של אדם) הינה עילת "היעדר האשמה". ככל שהוחלט על סגירתו של תיק חקירה בעילה של "היעדר עניין לציבור" או "היעדר ראיות מספיקות", משמעות הדבר היא שהתיק אכן נסגר והוחלט שלא לקיים הליך פלילי בעניינו, אך עדיין רישומו יופיע במרשם המשטרתי של החשוד כ"תיק סגור".

וכאמור, רישומו של "עבר" בגיליונו של אדם נורמטיבי, עשוי לעורר קשיים ושאלות בהמשך במגוון נקודות ומצבים בחיים. אשר על כן, החוק בישראל מאפשר לכל חשוד אשר תיקו נסגר, להגיש בקשה  לשם שינוי עילת סגירתו של התיק, כאשר לשם הגשת בקשה זו רשאי החשוד להיחשף לחומרי החקירה בתיק לשם ביסוס טענתו כי יש לשנות את עילת הסגירה בעניינו. אף אם נדחתה בקשה לשינוי עילת הסגירה, רשאי בעל הרישום להגיש ערר על ההחלטה.

שינו עילת סגירתו של תיק חקירה עשוי אף להוות את ההבדל בין יכולתו של אדם להיפרע כספית מאחר אשר התלונן עליו תלונת שווא למשל, שכן ככל שהתיק נסגר בעילה של "היעדר עניין ציבורי" או "היעדר ראיות מספיקות", משמעות הדבר היא כי לא ניתן לומר בוודאות  שהחשוד לא ביצע את העבירה המיוחסת לו אלא רק כי לא ניתן להעמידו לדין מסיבה זו או אחרת. במצב דברים שכזה, משחפותו של החשוד עודנה מוטלת בספק, יהיה לחשוד קשה מאוד לטעון כי התלונה שהוגשה כנגדו הינה תלונת סרק, אך ככל שייסגר התיק בעילה של חוסר אשמה, יקל הדבר עד מאוד על יכולתו של החשוד להיפרע מהמתלונן כנגדו כדי הנזקים שנגרמו לו בעטייה של התלונה.

מחיקת רישום משטרתי

כאמור לעיל, ככל שתיק החקירה עודנו פתוח, יש לפעול ראשית לסגירתו. מרגע שתיק החקירה נסגר, ניתן לפעול למחיקתו ו/או ביטולו של הרישום המשטרתי, כאשר יש לשים לב לעבודה כי במקרים מסוימים הרישום המשטרתי אף עשוי להתבטל באופן אוטומטי. כך למשל, בתיקון מספר 8 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשס"ח- 2008, נקבע, כי בעבירות מסוג חטא או עוון (העבירות הקלות יותר בחוק העונשין), רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע (במקרה של בגיר, ובמקרה של קטין 5 שנים), אלא אם כן החליט הגורם המוסמך אחרת (הגורם המוסמך לעניין זה הינו ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שראש אגף החקירות והמודיעין הסמיך לכך).

וכאמור, ככל שרישומו של תיק החקירה לא התבטל אוטומטית, או שמדובר ברישום משטרתי בעבירות פשע (אשר אינו יכול להתבטל אוטומטית), קיימים שני המסלולים הבאים למחיקתו של הרישום המשטרתי:

  • הגשת בקשה מנומקת לשינוי עילת סגירתו של תיק החקירה ל"היעדר אשמה". הבקשה תוגש לקצין החקירות ביחידה החוקרת או למטה הארצי בירושלים. קבלת הבקשה תביא למחיקתו של הרישום המשטרתי. דחיית הבקשה מותירה בידי המבקש את הזכות להגיש ערר על החלטת הדחייה.

 

  • בהתאם להוראות תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס"ט –2009 (להלן: "התקנות"), ניתן אף לפנות בבקשה מנומקת בכתב לביטולו של הרישום למדור רישום פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל. עפ"י התקנות, השיקולים המרכזיים שייבחנו במסגרת הבקשה הם: חומרת העבירה המיוחסת, חומרת הפגיעה הנטענת, היקף הפגיעה ברכוש, ביטולים קודמים של רישומים של המבקש, חלוף הזמן שעבר ממועד אירוע נשוא החקירה, גילו של המחזיק ברישום הפלילי ונסיבותיו האישיות, קיומם של רישומים נוספים וכו'.

 

יש לשים לב, כי לפי הוראות התקנות, אדם יכול לפנות בבקשה לביטול הרישום המשטרתי רק בחלוף תקופות הקבועות בתקנות. כך, כאשר מדובר בבגיר אשר נחקר בחשד לביצוע עבירה מסוג חטא או עוון, יוכל לפנות בבקשה לביטול הרישום רק בחלוף 5 שנים ממועד ביצועה הנטען של העבירה או ממועד ביטול הרישום האחרון שנערך למבקש, לפי המאוחר מבין השניים. כאשר מדובר בקטין, יוכל זה לפנות בבקשה בחלוף 3 שנים בלבד. כמו כן, כאשר מדובר על בגיר אשר נחשד בביצוע עבירה מסוג פשע, יוכל לפנות בבקשה לביטול המרשם המשטרתי בעניינו בחלוף 7 שנים מהמועדים האמורים בעוד שקטין יוכל לפנות בבקשה בחלוף 5 שנים. 

משרדנו מייצג חשודים אשר מעוניינים להביא את תיק חקירתם לשלבי הכרעה וזאת לאחר שזה נותר פתוח וללא מעש במשך תקופה ממושכת, הכל תוך מתן ייעוץ משפטי מקצועי לחשוד, הצגה ושקילת כלל האפשרויות העומדות בפניו והטיעונים בעד ונגד כל אפשרות. כמו כן, משרדנו פועל ומסייע לחשודים אשר תיק החקירה כנגדם נסגר אך ברצונם לשנות את עילת הסגירה ולהביא למחיקת הרישום המשטרתי בעניינם ו/או לביטולו. פנה עוד היום למשרדנו לשם קבלת ייעוץ מקצועי בדבר סגירת תיק חקירה ושינוי עילת סגירה.

 

 הבהרה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או אחר, ו/או חוות דעת משפטית. האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין להסתמך על האמור באתר לשם קבלת החלטות כלשהן בכל נושא שהוא ולרבות בנושאים משפטיים, אישיים, רפואיים, מקצועיים, כספיים ו/או כל נושא אחר. משרד עורכי-דין רחמימוב-ברקאי ו/או מי מטעמו לא יהיו אחראים בצורה ישירה ו/או עקיפה לתוצאות השימוש במידע באתר זה. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך לשם קבלת ייעוץ מקצועי ומתאים אשר ייבחן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו וכן את דרכי הטיפול האפשריות והמיטביות לאותו מקרה ואותן נסיבות. אין באמור באתר זה בכדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין מי מהמבקרים בו ובין משרדנו ו/או עובדי המשרד ו/או מי מטעמו של המשרד בין שנמנה על עובדיו ובין שלא.

לקבלת ייעוץ מהיר
מלא את הפרטים הבאים:
קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני