נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקה

בשנים האחרונות שמה משטרת ישראל דגש על אכיפת עבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, זאת לאור עלייה במקרי תאונות דרכים הנגרמות בשל נהיגה בשכרות.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול תיחשב ככזו במקרה בו נהג (או ממונה על רכב שהוא מורה נהיגה ו/או מלווה של נהג צעיר) נבדק בבדיקת נשיפה ("בדיקת ינשוף") ונמצא כי בכל ליטר אויר נשוף ישנם 290 מיקרוגרם אלכוהול, או לחלופין נמצא בדמו ריכוז של 50 מיליגרם אלכוהול על כל 100 מיליליטר דם (סעיף 64ב לפקודת התעבורה). חשוב להדגיש, כי בשנת 2010 תוקנה פקודת התעבורה כך שלגבי נהגים חדשים, נהגי רכבים ציבוריים ונהגי רכבים כבדים הכמויות הנדרשות לשם קביעה כי התבצעה נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינן אף נמוכות ומחמירות יותר.

לצורך בדיקת רמת האלכוהול אצל נהג, רשאי שוטר לדרוש מהנהג בדיקה במכשיר "הינשוף" (על פי רוב בדיקה זו תיערך רק לאחר בדיקה מקדימה במכשיר "נשיפון" אשר תפקידו להצביע על אינדיקציה לצריכת אלכוהול וללא קביעה של הכמות המדויקת של האלכוהול בגופו של הנהג). לשם בדיקה זו לא נדרש השוטר להוכיח קיומו של "חשד סביר" כי הנהג נהג תחת השפעת אלכוהול, ולמעשה בדיקה זו יכולה להיות שרירותית לחלוטין (כאשר לרוב בוחרת המשטרה להקים מחסומים לבדיקת שכרות בקרב נהגים בקרבת אזורי בילוי ובדגש על ימי סוף השבוע). עוד בטרם הבדיקה, חובה על השוטר להסביר לנהג לשם מה נדרשת הבדיקה (קרי, גילוי אלכוהול וכמות האלכוהול בגופו של הנהג), לבקש את רשותו של הנהג לביצוע הבדיקה ומתן הסבר בדבר המשמעות המשפטית של סירוב לביצוע הבדיקה. כמו כן, במקביל לביצוע הבדיקה נדרש השוטר לבצע מספר בדיקות נוספות ("בדיקת מאפיינים") ולמלא דו"ח מפורט בעניינן על אתר. בדיקת המאפיינים הינה בדיקה חשובה ונדרשת, ובתי המשפט כבר קבעו כי בדיקה זו לבדה עשויה להוות את הגורם המכריע בשאלת הרשעתו או זיכויו של נהג מאישום בגין נהיגה בשכרות.

בצידה של עבירת נהיגה בשכרות, קובע סעיף 39א לפקודת התעבורה עונש פסילת רישיון בפועל לתקופה שלא תפחת משנתיים, וככל שאותו נהג הורשע בנהיגה בשכרות בשנה שקדמה למועד תפיסתו הנוכחי, לא תפחת הפסילה מארבע שנים בפועל. כמו כן, עוד בטרם הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, צפוי הנהג החשוד לפסילה מנהלית של רישיונו (בכפוף לשימוע) למשך 30 יום ואף להחרמת הרכב למשך 30 יום.

יש לציין, כי על החומרה היתרה שרואה החוק בעבירה של נהיגה בשכרות, ניתן ללמוד מכך שבמידה ונהג גרם למותו של אדם בעת שנהג בשכרות, כתב האישום ייחס לנהג עבירה של הריגה ולא עבירה קלה יותר של גרם מוות ברשלנות, וזאת בשל העובדה כי בעצם צריכת האלכוהול והעלייה להגה הכניס עצמו הנהג מלכתחילה למצב דברים בו יודע כי נהיגתו עלולה לגרום לנזק ואף לקיחת חיים.

עצר אותי שוטר לבדיקה, האם אני רשאי לסרב להיבדק?

ככלל, לא ניתן לכפות על אדם להיבדק בבדיקת נשיפה, לא כל שכן באמצעות בדיקת דם אשר נחשבת כבדיקה פולשנית ואשר נדרשת אישור מיוחד. חרף כך, ומתוך כוונה של המחוקק להבהיר את החומרה המיוחסת לסירוב לעבור בדיקה לגילוי אלכוהול בגופו של נהג, נקבע (סעיף 64ד לפקודת התעבורה), כי סירובו של נהג לבדיקת שכרות דינה כדין נהיגה בשכרות. יש לציין, כי סירוב לביצוע בדיקה מתקיים אף במקרה בו הנהג פעל לשם הכשלת הבדיקה עצמה (למשל נמנע במתכוון מלנשוף למכשיר לפי הוראות השוטר, פעל בניגוד להוראות השוטר בדבר המתנה כנדרש בטרם ביצוע הבדיקה (לא נמנע מאכילה/שתייה/הקאה) ו/או התעקש לעכב את הבדיקה עד שייוועץ בעורך דין או התעקש לבצע בדיקה אחרת מזו שנדרש- למשל בדיקת דם במקום נשיפה).
חשוב להדגיש, כי אף אם נהג הודיע לשוטר, כי הוא מסרב לבצע את הבדיקה, על השוטר חלה חובה ליידע את הנהג בהשלכות המשפטיות של סירוב שכזה, ולאפשר לנהג לחזור בו מסירובו להיבדק.

סירוב לביצוע בדיקה מהווה עבירה נוספת ונפרדת לעבירת נהיגה בשכרות, כלומר נהג שסירב להיבדק ייחשב כמי שנהג בשכרות וגם יתווסף לכתב האישום כנגדו סעיף בגין הסירוב עצמו.

אשר על כן, נראה, כי סירוב אוטומטי לבדיקת שכרות אינו כדאי, שכן אף אם צרך הנהג אלכוהול בסמוך למועד הבדיקה, אין זה בהכרח אומר כי בגופו רמת אלכוהול העולה על המותר. יתרה מכך, אף אם בבדיקת ה"נשיפון" (אותו מכשיר המראה על קיומו של אלכוהול בגופו של הנהג) נמצאה אינדיקציה לאלכוהול בגופו של הנהג, הרי שלא מן הנמנע כי בבדיקת ה"ינשוף" (בדיקה המראה באופן מדויק את כמות האלכוהול בגופו של הנהג) עדיין תמצא רמת האלכוהול בתחום המותר על פי חוק. סירוב אוטומטי לבדיקת שכרות עלול להעמיד את הנהג המסרב במצב דברים בו בפועל רמת האלכוהול בגופו הינה בתחום המותר, אך בשל סירובו להיבדק ייחשב כמי שנהג בשכרות.

הסכמתי לבדיקה ונמצא שכמות האלכוהול גבוהה מן המותר, האם הרשעתי בטוחה?

חשוב לציין כי רמת אלכוהול גבוהה בגופו של הנהג היא בוודאי לא ממצא חיובי, אך אין פירוש הדבר כי הרשעתו של הנהג בטוחה.

על מנת שבית המשפט ירשיע נהג בעבירה של נהיגה בשכרות, על התביעה להוכיח לא רק את רמת האלכוהול בגופו של הנהג אלא גם את אופן ביצוע הבדיקה וביצוען של בדיקות משלימות נדרשות (כגון בדיקת מאפיינים, להראות שבטרם בדיקת הינשוף המתינו 15 דקות כאשר הנהג החשוד לא שתה/עישן/הקיא/אכל, וכן כי הבדיקה עצמה בוצעה כנדרש ובהתאם להוראות היצרן ולרבות החלפת פיות בטרם הבדיקה, כיול כנדרש בטרם הפעלה, טיפול כנדרש ותחזוקה של מכשיר הינשוף בהתאם להוראות היצרן וכו'). נהג אשר יצליח לעורר ספק בדבר דרך ביצוע הבדיקות (לרבות אופן תחזוקו והפעלתו של המכשיר) וכפועל יוצא גם בדבר ממצאיהן, ימצא זכאי בדין.

לאור חומרת העבירה והעונשים הכבדים (המיידיים והעתידיים) הצפויים בגינה, ככל שנעצרת לבדיקה ונמצאת כמי אשר נהג תחת השפעת אלכוהול, רצוי ואף מומלץ להיוועץ מוקדם ככל הניתן בעורך דין נהיגה בשכרות. ייעוץ מקצועי מוקדם עשוי להוות את ההבדל בין ענישה מחמירה ובין זיכוי. פנה עוד היום למשרדנו לשם קביעת פגישת ייעוץ.

הבהרה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או אחר, ו/או חוות דעת משפטית. האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין להסתמך על האמור באתר לשם קבלת החלטות כלשהן בכל נושא שהוא ולרבות בנושאים משפטיים, אישיים, רפואיים, מקצועיים, כספיים ו/או כל נושא אחר. משרד עורכי-דין רחמימוב-ברקאי ו/או מי מטעמו לא יהיו אחראים בצורה ישירה ו/או עקיפה לתוצאות השימוש במידע באתר זה. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך לשם קבלת ייעוץ מקצועי ומתאים אשר ייבחן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו וכן את דרכי הטיפול האפשריות והמיטביות לאותו מקרה ואותן נסיבות. אין באמור באתר זה בכדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין מי מהמבקרים בו ובין משרדנו ו/או עובדי המשרד ו/או מי מטעמו של המשרד בין שנמנה על עובדיו ובין שלא.

לקבלת ייעוץ מהיר
מלא את הפרטים הבאים:
קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני