מעצרים

מעצר הינו אחד מהכלים העומדים לרשויות החוק במדינה ומטרותיו העיקריות הינן הגנה על הציבור הרחב מפני חשודים ו/או נאשמים בביצוען של עבירות פליליות מסוג עוון או פשע, עבירות הנושאות עונשי מאסר בני 3 חודשים ומעלה, וכן מעצר לצורכי חקירה/ שמירה על תקינות ההליך המשפטי במקרים בהם קיים חשש כי החשוד ו/או הנאשם עלול לשבש הליכי חקירה ו/או משפט ככל שלא יהיה במעצר. 

הליך המעצר כשלעצמו, הינו הליך הפוגע בזכויות בסיסיות ביותר של האדם (כדוגמת הזכות לחופש התנועה) וזאת כאשר זה טרם הורשע בביצוע עבירה כלשהי בבית המשפט. משכך, על הרשות לבחון כל העת האם קיומן של המטרות האמורות לעיל מתאפשר אף מבלי להידרש למעצרו של אדם וככל שלא, הרי שיש לבחון האם ניתן לקיים מטרות אלו במסגרת של חלופת מעצר (למשל מעצר בית, איזוק אלקטרוני וכו'). 

הליכי מעצרים מתחלקים לשניים:

מעצר ימים

מעצר ימים הינו הליך התחום ומוגבל ל-30 ימים סה"כ. כאשר הרשות המבקשת לעצור אדם יכולה להצביע על קיומו של חשד סביר לביצוע עבירה ברת מעצר (עוון או פשע), היא רשאית לבקש מבית המשפט הארכת מעצרו של אדם לתקופה שלא תעלה על 15 ימים בכל פעם. בחלוף מגבלת 30 הימים, רשאי בית המשפט להאריך מעצרו של אדם לבקשת הרשות החוקרת באישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה, ובכל מקרה סך תקופת המעצר לא תעלה על 75 ימים. הארכות מעצר נוספות במסגרת מעצר ימים תתאפשרנה אך ורק באישור מיוחד של שופט בית המשפט העליון כאשר כל תקופת ארכה תהיה מוגבלת ל-90 ימים. 

מטרתו המובהקת של מעצר הימים הינה חקירתו של החשוד בתנאים אשר ימנעו שיבוש החקירה, כמו גם התרשמות ממסוכנתו של החשוד לציבור בשלב זה. 

בשלב זה חומרי החקירה שנאספים על ידי הרשות החוקרת הינם חסויים ואינם נמסרים לידי החשוד ו/או עורך דינו. אשר על כן, במצב זה, חשוב ביותר כי החשוד יהיה מיוצג על ידי עורך דין פלילי הבקיא בהליך ואשר יידע לאסוף את כלל המידע הרלוונטי (בין מהחשוד עצמו ובין מגורמים אחרים) על מנת שיוכל לנתחו ולעשות בו שימוש איכותי במהלך הדיון בבקשה להארכת מעצר. שימוש איכותי ומקצועי ב"חלקי המידע" שיאסוף עורך הדין טרם הדיון, עשוי להוות את ההבדל בין היעתרותו של בית המשפט לבקשת הארכת המעצר במלואה ובין צמצום מספר ימי המעצר המבוקשים, שחרור לחלופת מעצר, שליחת החשוד לתסקיר מעצר ואף שחרור מוחלט. 

מעצר עד תום ההליכים

כאמור, בסיום תקופת מעצר הימים נדרשת הרשות החוקרת להחליט האם בכוונתה להגיש כתב אישום כנגד החשוד או להימנע מהגשת כתב אישום. ככל שמוחלט על הגשת כתב אישום, רשאית התביעה (הגוף שהגיש את כתב האישום עצמו) לבקש את הארכת מעצרו של הנאשם עד לתום ההליך המשפטי בעניינו וזאת מבלי להידרש לבקשת ארכת נוספות מבית המשפט (בניגוד למעצר ימים). 

בשלב הליך המעצר עד תום ההליכים, בניגוד להליך מעצר ימים, לאור חומרתו של ההליך והפגיעה הקשה בזכויותיו של נאשם שטרם הורשע בדין וחזקת החפות עודנה עומדת לו, נדרשת התביעה להציג לבית המשפט ראיות לכאורה המשמשות כבסיס עובדתי לצורך מעצרו של הנאשם, זאת בניגוד להליך מעצר ימים בו נדרשת הרשות להציג חשד סביר בלבד לביצוע העבירה (מבלי להציג ראיות לכאורה). 

הפירוש של המונח ראיות לכאורה הינו ראיות אשר ככל שבית המשפט יתרשם מאמינותן ומהימנותן, ניתן יהיה לבסס עליהן הרשעה בדין, בעוד ש"חשד סביר" הינו דרישה ברף הנמוך ביותר ומספיק חשד בלבד, ללא ראיות ממשיות, לשם בקשת הארכת מעצרו של אדם. 

בנוסף, בבואו לבחון הארכת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים, נדרש בית המשפט לבדוק קיומן של עילת מעצר (למשל: מסוכנותו של הנאשם לציבור, חשש משיבוש הליכי משפט בדרכים שונות ולרבות הדחה ואיום על עדים, חשש כי הנאשם יברח מן הארץ, יימנע מלהתייצב לדיונים ו/או יתחמק מריצוי עונשו במידה ויורשע) וקיומה של חלופת מעצר ראויה אשר תאיין מחד גיסא את הסכנות הטמונות בשחרורו של הנאשם ממעצר ומאידך גיסא תמנע את הפגיעה הקשה בזכויותיו הבסיסיות של הנאשם. יש לציין, כי בניגוד לחלופת מעצר בהליך מעצר ימים, בהליך מעצר עד תום ההליכים חלופת המעצר אינה מוגבלת בזמן אך בית המשפט עשוי להידרש מפעם לפעם לעניין תנאי חלופת המעצר ואפשרות להקלה בהם, כל זאת בהתאם לעניינו של הנאשם. בית המשפט אף רשאי לבקש עריכת תסקיר שירות המבחן לנאשם לשם התרשמות ממצבו ולשם בחינת אפשרות להקלה בתנאי חלופת המעצר. 

בניגוד להליך מעצר ימים, לאחר שהוחלט על הגשת כתב אישום רשאים הנאשם ועורך דינו לעיין בחומר הראיות. החשיבות של העיון בחומרי הראיות כבר בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים הינה גדולה, שכן בשלב זה יכול עורך דינו של הנאשם להתבסס על חומר הראיות בטיעוניו להימנעות ממעצרו של הנאשם עד תום ההליכים (בניגוד למעצר ימים בו נדרש עורך הדין לטעון טיעוניו מבלי שנחשף לחומר הראיות). 

נעצרת? פנה כבר עכשיו למשרדנו לקבלת ייעוץ וייצוג מקצועי. זכור, חירותך היא שנמצאת על כף המאזניים.

 

הבהרה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או אחר, ו/או חוות דעת משפטית. האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין להסתמך על האמור באתר לשם קבלת החלטות כלשהן בכל נושא שהוא ולרבות בנושאים משפטיים, אישיים, רפואיים, מקצועיים, כספיים ו/או כל נושא אחר. משרד עורכי-דין רחמימוב-ברקאי ו/או מי מטעמו לא יהיו אחראים בצורה ישירה ו/או עקיפה לתוצאות השימוש במידע באתר זה. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך לשם קבלת ייעוץ מקצועי ומתאים אשר ייבחן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו וכן את דרכי הטיפול האפשריות והמיטביות לאותו מקרה ואותן נסיבות. אין באמור באתר זה בכדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין מי מהמבקרים בו ובין משרדנו ו/או עובדי המשרד ו/או מי מטעמו של המשרד בין שנמנה על עובדיו ובין שלא.

לקבלת ייעוץ מהיר
מלא את הפרטים הבאים:
קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני